קרטוקונוס (קרנית חרוטית)

מחלת הקרנית החרוטית (קרטוקונוס) הינה מחלה ניונית של הקרנית המתבטאת בבלט והידקקות מתקדמת של הקרנית והפיכתה לצורת קונוס (חרוט). העיוות בקרנית גורם לקוצר ראייה ולצילינדר אירגולרי וכך להידרדרות הראייה. מחלה זו איננה מובילה לעיוורון מוחלט, אך פוגמת ביכולת הנהיגה, הקריאהוראית הלילה.

בשלבים ראשונים של המחלה הליקוי בראיה ניתן לתיקון על ידי משקפיים ועדשות מגע. אולם מכוון שהמחלה הינה פרוגרסיבית (מתקדמת) היא עלולה לגרום להצטלקויות,  קרע בשכבות הקרנית, ולהסתיים בצורך בהשתלת קרנית. קרטו-אקטזיה הנה מצב הדומה לקרטוקונוס ובו מתפתחת התבלטות והידקקות לאורך זמן. אולם מצב זה מופיע לאחר ניתוחי הסרת משקפיים.

סימנים

חולי קרטוקונוס מתלוננים לרוב על מספר סימפטומים:

  • קושי בראייתעצמים רחוקים וקטנים עקב ירידה בחדות הראייה.
  • קיומן של "תמונות צללים" בשדה הראייה, במיוחד כאשר ניגודיות התמונה היא גבוהה מאוד (כמו למשל, במבט על מקור אור בלילה או על נקודה בהירה על רקע כהה)
  • הופעתן של "הילות אור" סביב מקורות אור או עצמים בוהקים.
  • לעתים ישנן תלונות על ירידה בחדות התלת-ממדית של הראייה, בעיקר כאשר בעין אחת המחלה מפותחת יותר מאשר ברעותה.

אבחון המחלה

מחלת הקרטוקונוס יכולה להיות כמעט בלתי מורגשת בשלביה הראשוניים מחד גיסא, אך יכולה להגיע עד למצבים בהם כושר הראייה המעשי נמוך מאוד (בעיקר כאשר הקרנית מצטלקת), כשאז נדרשת התערבות רפואית עד כדי השתלתקרנית. מאידך גיסא, היות שלעתים החולה אינו מבחין בבעיה עד לשלב מתקדם יחסית בהתפתחותה, מומלץ לאנשים בעלי סיכון גנטיגבוה (בעלי קרובי משפחה חולים) לעבור בדיקות תקופתיות, במיוחד לאור העובדה שניתן כיום לעצור את התקדמות המחלה בשלב מוקדם ולמנוע נזק בלתי הפיך לראיה וצורך בהשתלת קרנית.

בבדיקת ראייה פשוטה הנעשית לאנשים המתלוננים על קשיי ראייה, נתן לא לאבחן נכון את המחלה ולחשוב בטעות שמדובר בקוצר ראייהרגיל. האבחון המדויק של המחלה נעשה בדרך כלל בבדיקה מעמיקה יותר כגון מיפוי קרנית.  פרופ' קיזרמן משתמש לאבחון המחלה במיפוי קרנית מיוחד הממפה גם את חלקה הקדמי של הקרנית וגם את חלקה האחורי. מיפוי קרנית זה העובד בשיטת "שינפלוג" מאפשר לגלות מוקדם את המחלה עוד בשלביה הראשוניים ולפעול מוקדם לעצירתה.

היווצרות המחלה

לרוב מתחילה המחלה להתפתח בחלקו השני של העשור השני לחיי האדם ויכולה להמשיך להתפתח עד לראשית העשור הרביעי לחייו. מחלה זו מתפתחת כאשר הקרנית מדקקת, וכתוצאה מכך מקבלת צורה חרוטית במקום צורתה התיקנית דמויות הכיפה, דבר הגורם לכך שקרני האור אינן מגיעות בצורה "מדויקת" לרשתיתעקב שבירה לקויה שלהאור.

מחלה זו מתפתחת לרוב בשתי העיניים, אך לא תמיד בקצב זהה.

הגורם להתפתחותה של המחלה אינו ידוע לחלוטין, אם כי ישנן מספר הערכות בדבר גורמים תורשתייםהנמצאים ביסוד התפתחותה; כמו כן, ישנן מספר הערכות לגבי הקשר הסטטיסטיבין קיומם של קרובי משפחה הלוקים במחלה לבין הלקות בה. כמו כן, ישנן הערכות הנוגעות לגבי גורמים נוספים, כגון חברתיים, גזעיים ואחרים.השערה שהועלתה באוניברסיטת וושינגטון מייחסת את המחלה למותם של תאי קרנית הנגרם כתוצאה ממיני-טראומות העוברות עליה.  השערה נוספת מייחסת את הקרטוקונוס לפעילות אנזימטית בלתי מאוזנת היוצרת תוצרי לוואי חומציים הגורמים להדקקות הקרנית.

הטיפול: חיזוק הקרנית (Crosslinking) לעצירת התקדמות הקרטוקונוס

קרוס –לינקינג הנו פרוצדורה טיפולית המשמשת בעיקר למניעת התקדמות של קרטוקונוס וקרטו-אקטזיה. מטרת הטיפול היא לגרום להקשחת הקרנית וליצובה  על ידי יצירת קשרים קוולנטים חדשים והגברת הקשרים הקיימים באופן טבעי בקולגן הקרנית, וכך להאט או לעצור את ההתקדמות של בלט הקרנית במחלה זה. על כן טיפול הקרוס-לינקינג מבוצע בבלט קרנית המתקדם עם הזמן. את ההתקדמות ניתן לזהות על פי תלונות של החולה על ירידה בראייה ו/או על צורך להחליף משקפיים לעתים  קרובות, על פי שינוי ברפרקציה ובעובי הקרנית, המעידים על הידקקות, וכן על פי מפות הטופוגרפיות, המצביעות על עליה בקמירות הקרנית.

מצבים נוספים בהם ניתן לטפל בקרוס- לינקינג הנם: pellucid marginal degeneration , כיב קרנית, תמס קרנית ו- bullous keratopathy  .

מהלך הטיפול:

מתבצע בשני שלבים:

  • שלב הראשון: מסירים את אפיתל הקרנית ומזליפים ויטמין B2הנקרא ריבופלבין למשך חצי שעה עד להספגה של הקרנית והלשכה הקדמית.
  • שלב השני: מקרינים אור אולטרה- סגול (UV), שגורם לאקטיבציה של הריבופלבין, למשך חצי שעה, תוך כדי הזלפה של ריבופלוין.